פרק 18
ייפוי דוחות כספיים
הדוח הכספי המבוקר על ידי רואה החשבון אמור להיות ערוך בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים ולשקף באופן נאות, מכל הבחינות המהותיות, את מצבו הכספי של הארגון, את תוצאות פעולותיו ואת תזרימי המזומנים שלו, וכן את השינויים בהונו העצמי. עם זאת, קיימים מצבים שבהם מתברר בדיעבד, כי בדוחות הכספיים בוצע ייפוי במטרה להציג את מצב הארגון באור ורוד יותר. במקרים מסוימים קיים פער מהותי בין מצבו האמיתי של הארגון לבין הנתונים המוצגים בדוחותיו הכספיים.
בין הסיבות העיקריות לייפוי הדוחות הכספיים ניתן לציין הנפקת מניות לציבור, עמידה בתחזיות רווח, הליך למכירת הארגון, וכן רצון לקבל אשראי מתאגידים בנקאיים.
בפרק זה ייסקרו כמה מהנושאים הקשורים לייפוי דוחות כספיים. מאחר שהספר מיועד גם למי שאינם רואי חשבון, יוצגו עיקרי הנושא ללא העמקה במושגים מקצועיים, בכללים חשבונאיים או בניתוחים פיננסיים מורכבים.
18.1 הגדרות
המונח המקצועי הכולל את כל הפעולות המאפיינות ייפוי מאזנים קרוי "FINANCIAL STATEMENT FRAUD". מונח זה כולל שלושה סוגים עיקריים של פעולות שתוצאתן הסופית היא ייפוי הדוח הכספי:
א. WINDOW DRESSING - יישום כללי חשבונאות באופן מקל, במקום שבו אין הכרעה אקדמית או פרקטית. במקרים רבים מכונות פעולות אלה "EARNING MANAGEMENT".
ב. FRAUD ACCOUNTING - פעולות מרמה, מתוך ידיעה שמדובר במצג שווא של נתוני הארגון. בין השאר, הכוונה לרישום מלאי שאינו קיים או עסקאות שלא בוצעו.
ג. CREATIVE ACCOUNTING - מצב ביניים בין תרגילים חשבונאיים מקובלים לבין פעולות מרמה. במקרים שבהם קיים קושי לקבוע היכן עובר הגבול בין תרגילים חשבונאיים לבין פעולות מרמה, נדרש בית משפט להכריע בשאלה - האם הפעולות שבוצעו לגיטימיות או שמדובר בהצגה מטעה של הדוחות הכספיים. קביעת בית המשפט מבוססת לרוב על בחינת כוונתו של המבצע והנסיבות, וכן על בדיקת ההשפעה של אותן פעולות על הדוחות הכספיים.
18.2 סיבות לביצוע ייפוי דוחות כספיים
ייפוי מאזנים מושפע ממכלול גורמים שיפורטו בהמשך. עם זאת, ניתן לציין כי אופי הייפוי ויישומו מושפעים מהגוף החיצוני מולו עומד הארגון: רשות המיסים, רשות ניירות ערך, משקיעים בארגון פרטי ערב הנפקתו או נותני אשראי.
המניעים העיקריים לייפוי דוחות כספיים הם:
העלאת ערך המניה - ייפוי התוצאות העסקיות של הארגון או העלאת שווי נכסיו מגדילים לרוב את שווי המניה ומאפשרים לבעלי המניות למכור את מניותיהם בארגון ברווח גדול.
שיפור מנגנון חלוקת הרווחים - ייפוי תוצאותיו הכספיות של הארגון עשוי לאפשר חלוקת דיבידנדים גם כאשר הארגון אינו עומד בקריטריונים שנקבעו, למשל: מבחן הרווח בהוראות חוק החברות.
השגת מקורות אשראי או שיפור תנאי האשראי הקיימים - במרבית המקרים, מתן אשראי כרוך בבדיקות פיננסיות מצד הגורם המממן. בדיקות אלה מתבססות לרוב על דוחותיו הכספיים של הארגון המבקש את האשראי. ייפוי הנתונים הפיננסיים מאפשר לארגון לקבל אשראי שלא היה ניתן לו אלמלא ייפה את דוחותיו הכספיים, או לחלופין היה ניתן לו, אך בתנאים פחות טובים.
הימנעות מתחזיות שוק שליליות - לעיתים, אנליסטים מפרסמים תחזיות לפיהן הרווח למניה ירד, המכירות יקטנו וכדומה. הרצון למנוע תחזיות מסוג זה מניע לעיתים ארגונים לייפות את דוחותיהם הכספיים.
קבלת מחיר טוב יותר בעת מכירת הארגון - לארגונים המצויים לפני מכירה יש אינטרס ברור להציג את מצבם הכספי כטוב יותר מזה שבפועל. במרבית המקרים, הרוכשים הפוטנציאליים עורכים בדיקת נאותות (DUE DILIGENCE) לארגון שבכוונתם לרכוש. בדיקה זו, הכוללת אימות נתונים ובחינת המדיניות החשבונאית ששימשה בסיס להכנת הדוחות הכספיים, נועדה, בין השאר, לגלות אם הדוח הכספי כולל סעיפים חד-פעמיים שיש לנטרל לצורך קביעת שווי הארגון.
עמידה בתחזיות הארגון - הנהלת הארגון קובעת בישיבותיה הפנימיות את יעדי המכירות, את הרווחיות וכדומה. מאחר שכישלון בהשגת יעדים אלה עלול להתפרש בעיני בעלי המניות כתפקוד לקוי של ההנהלה, ייתכנו ניסיונות לייפות את הדוחות הכספיים.
חילופי הנהלה - למנהלים חדשים בארגון יש לעיתים נטייה להעביר הפסדים לתקופה החשבונאית שקדמה למינוים כדי לשפר את התוצאות. במסגרת פעולות אלו, מוחקים, לדוגמה, חובות רבים של לקוחות ורושמים בגינם הפסד. בתקופה מאוחרת יותר, חובות אלו נגבים ונוצרים רווחים של ההנהלה החדשה. תהליך זה קיבל בפרקטיקה את הכינוי "ניקוי אורוות".
קבלת בונוסים על תוצאות עסקיות - שכרם של חלק מהמנהלים הבכירים מבוסס על התוצאות העסקיות שהשיג הארגון. הצגת תוצאות מיופות מביאה לקבלת בונוסים גדולים יותר.
עמידה בדרישות פיננסיות שמציבים גורמים שונים - גורמים מתקצבים, מממנים או רשויות חוק, נוהגים להציב לארגונים דרישות שונות. כאשר הארגון אינו עומד בדרישות אלו, הוא עלול להיפגע. לדוגמה, כמה עיריות דורשות כי היקף התמיכות שיתקבל מהן לא יהיה גבוה מ-50% מסך הכנסותיו של הגוף הנתמך. הצגת נתונים מעוותים בפני העירייה יכולה לאפשר לגוף להמשיך וליהנות מתמיכה לה אינו זכאי.
18.3 דרכים לייפוי דוחות כספיים
ייפוי דוחותיו הכספיים של הארגון יכול להתבצע בדרכים רבות, אך בסופו של דבר הוא מושפע באחת מהדרכים הבאות:
• הגדלת ההכנסות או הנכסים;
• הקטנת ההוצאות או ההתחייבויות;
הספרות המקצועית מונה חמש קבוצות עיקריות של ייפוי דוחות כספיים.
18.3.1 רישום הכנסות פיקטיביות
מוסדות תקינה רבים בעולם עסקו בעניין ההכרה בהכנסות. מספר תקנים וגילויי דעת הגדירו עקרונות בסיסיים להכרה בהכנסה. בין העקרונות ניתן למנות:
• המוכר מעביר לקונה את כל ההטבות והסיכונים המהותיים הכרוכים בבעלות על הטובין;
• המוכר אינו מחזיק במעורבות ניהולית מתמשכת בטובין;
• ניתן למדוד את ההכנסות מהטובין;
• יש הערכות ברורות וניתנות למדידה של זרימת ההטבות הכלכליות מהקונה למוכר;
• ניתן למדוד באופן מהימן את העלויות הקשורות למכירה.
הכנסות שאינן עומדות בקריטריונים אלה לא יכולות להירשם בספרים. עם זאת, יש מצבים שבהם נרשמות הכנסות שאינן עומדות במבחנים אלה, כגון: מכירות על תנאי, מכירות בקונסיגנציה, רישום הכנסות מעסקאות שלא בוצעו כלל, או אי-רישום החזרות והנחות שניתנו ללקוחות. פעולות מסוג זה מהוות ייפוי דוחות כספיים.
דוגמאות
דוגמה 1 – חברה בתחום התיירות נהגה לנפח במשך שנים את סעיף ההכנסות ואת סעיף הלקוחות שלה בסכום של עשרות מיליונים. הניפוח בוצע על ידי הוצאת חשבוניות פיקטיביות למגוון לקוחות בגין אירוח באילת (כך שהניפוח לא יתגלה על ידי דיווח המכון לרשות המיסים). הפעולות נרשמו מדי שנה בחודש נובמבר. בשנה העוקבת נרשמו פקודות יומן על קבלת הכספים בגין החשבוניות הפיקטיביות ומיד לאחר מכן נרשמו בספרים תשלומים פיקטיבים בסעיף הוצאות אירוח. מדי שנה הסכומים הלכו וגדלו עד שהיקף הלקוחות הפיקטיביים בדוחות הכספיים של שנת 2019 הגיע ל-56 מיליון ש”ח המהווים כ-75% מכלל הלקוחות של החברה. בעקבות משבר הקורונה התגלתה התרמית והוגשה תלונה במשטרה כנגד סמנכ"ל הכספים שנתן את ההנחיה למנהלת החשבונות לבצע את הפעולות.
דוגמה 2 - חברה מסחרית הנסחרת בבורסה ניפחה את הכנסותיה באמצעות ביצוע פעולות פיקטיביות עם חברות קש בבעלותה. במשך שבע שנים רשמה החברה בספריה מכירות פיקטיביות לחברות הקש בהיקף של 80 מיליון דולר, ובמקביל קנתה נכסים שונים מחברות הקש בסכומים דומים. שיטה זו אפשרה לחברה לנפח את הכנסותיה והוצאותיה באמצעות פעולות פיקטיביות חסרות מהות כלכלית אמיתית.
דוגמה 3 – חברה ציבורית ניפחה את המלאי שלה בכ-50 מיליון ש”ח. ניפוח המלאי גרם לגידול בהון העצמי של החברה ושיפור היחסים הפיננסיים שלה, כמו גם העברת החטיבה בה בוצע הייפוי מהפסד לרווח. הניפוח התאפשר לאור העובדה שבחברה היו חטיבות שונות שכל אחת עבדה עם מערכת מִחשובית אחרת. בסוף כל שנה הועבר המלאי לאקסל, מה שאפשר לנפח את המלאי בקלות.
18.3.2 אי-גילוי נאות
הדוחות הכספיים ערוכים באופן המאפשר לקורא לקבל תמונה מלאה ומדויקת ככל האפשר על מצב הארגון, נכסיו, התחייבויותיו וכדומה. הנהלת הארגון מחויבת להציג בפני קוראי הדוח, בהם משקיעים, זכאים וגורמים אחרים, את כל המידע הרלוונטי המצוי ברשותם באופן ברור ומפורט. הימנעות מהצגת כל המידע הרלוונטי, או הצגתו בצורה מעורפלת, מהווה דרך לייפוי דוחות כספיים.
להלן נושאים שהימנעות מרישומם בספרים או בביאורים הכספיים, מהווה אי-גילוי נאות:
• היעדר פירוט כל התביעות המשפטיות המתנהלות נגד הארגון;
• היעדר רישום התחייבויות תלויות העומדות נגד הארגון;
• היעדר רישום שעבודים ועיקולים;
• היעדר דיווח על אירועים משמעותיים שהתרחשו בתקופת הדיווח או לאחריו, ואשר יכולים להשפיע בצורה מהותית על פעילות הארגון;
• אי-פירוט הליכים משפטיים המתנהלים נגד אנשי מפתח בארגון;
• אי-פירוט עסקאות המבוצעות עם צדדים קשורים;
• אי-פירוט שינויים מהותיים, כגון: כללים חשבונאיים (פחת, היוון עלויות), שיטת חישוב ההפרשות והאומדנים (למשל, משך השימוש בנכסים), או הבעלות בארגון.
18.3.3 הסתרת התחייבויות והוצאות
אחת המניפולציות החשבונאיות הנפוצות ביותר היא הקטנת ההתחייבויות או ההוצאות. כתוצאה מפעולות אלו גדלים הרווח הנקי ושוויו של הארגון המדווח. הדרך הקלה ביותר להסתיר התחייבויות או הוצאות היא להימנע מרישומן של פעולות אלה בספרים. למרות פשטותה, שיטה זו היא אחת הקשות ביותר לאיתור.
דרך נוספת לייפוי הדוחות הכספיים היא הקטנת ההוצאות הצפויות בגין החזרת סחורה, או לחלופין אי-רישום התחייבויות הנובעות מעסקת מכירה.
18.3.4 הערכת נכסים בשווי לא נאות
כללים חשבונאיים מקובלים קובעים כי נכסים יוצגו בשווי העלות שבהם נרכשו. במקרים שבהם קיימת ירידת ערך, יעודכן שווי הנכס למחיר השוק. ואולם, למצב ההפוך, שבו ערך הנכסים עולה, לא נותנים ביטוי בספרים. הימנעות מרישום ירידת ערך במקרים הנדרשים בכללי החשבונאות מהווה מניפולציה בשווי הנכסים. פעולות תרמית, כגון רישום נכסים שאינם קיימים או רישום נכסים בספרים בערכים מנופחים, גורמות לייפוי הדוחות. כניסת ה-IFRS, במסגרתו מוערכים נכסים בהתאם להערכות שמאי, מהווה פתח למניפולציה בשווי הנכסים.
גם בסעיף "חייבים" מבוצעות מניפולציות רבות הגורמות לניפוח נכסי הארגון. שתי הדרכים הנפוצות ביותר לייפוי הדוח הכספי בסעיף זה הן: רישום לקוחות פיקטיביים ואי-מחיקת לקוחות שקיים ספק בדבר האפשרות לגבות מהם תשלום (רישומם כחובות אבודים או מסופקים).
דוגמה
חברת אלקטרוניקה גדולה ניפחה בעשרות אחוזים את ערך המלאי בספריה. ייפוי הדוחות בוצע באמצעות העברת מלאי ממחסן למחסן בעת ביצוע ספירות המלאי השנתיות, כך שהמלאי נספר פעמיים.
18.3.5 הפרשי עיתוי
רישום הכנסות או הוצאות בתקופת זמן שאינה נכונה מהווה אף היא דרך לייפות את הדוחות הכספיים. על פי אחד מכללי החשבונאות הבסיסיים, יש לרשום הכנסות והוצאות הקשורות לאותה פעילות, באותה תקופת זמן. רישום הכנסות בסוף שנה ודחיית רישום ההוצאות בגין אותן מכירות לשנה הבאה, יגדילו את הרווח בשנה המדווחת ויקטינו אותו בשנה שלאחר מכן. לעיתים, מתבצע רישום הוצאות מוקדם, כאשר אין בגינן הכנסות מקבילות, מתוך כוונה להקטין את הרווחים בשנה המדווחת.
בקרב קבלנים המבצעים פרויקטים הנדסיים, ההכרה בהכנסה נעשית לעיתים בהתאם לקצב התקדמות העבודה. רישום מוקדם של הכנסות, ללא הצדקה חשבונאית, יוצר הפרשי עיתוי וגורם לייפוי הדוח הכספי.
18.4 דרכים לאיתור ייפוי דוחות כספיים
איתור ייפוי דוחות כספיים מבוסס על שלושה מרכיבים.
המרכיב הראשון מתייחס לאיתור "דגלים אדומים" הקשורים להנהלה; אף שמדובר באלמנטים התנהגותיים של ההנהלה, הרי שהניסיון מורה כי קיים קשר ישיר בין האווירה בארגון ודרך ניהולו ובין ביצוע פעולות של ייפוי דוחות כספיים. בין הדגלים האדומים ניתן למנות: דגש מוגזם על רווחיות, שכר המנהלים מותנה בצורה מוגזמת בעמידה בתחזיות רווח, חוסר יושר מצד ההנהלה, גישה עוינת שמפגינה ההנהלה כלפי המבקר הפנימי או רואה החשבון, וכן חוסר כבוד לרשויות החוק.
המרכיב השני מתייחס לניתוח הדוחות הכספיים לשם איתור חריגים. ניתן למנות שלוש שיטות ניתוח עיקריות:
ניתוח רוחבי - שיטה זו מציגה את היחס בין כל אחד מהסעיפים המרכיבים את המאזן ואת דוח הרווח וההפסד ובין "עוגן" קבוע. בניתוח דוח רווח והפסד, המכירות מהוות "עוגן", כלומר 100%, ואילו במאזן - סך כל הנכסים מהווה "עוגן" של 100%, וכל אחד מהסעיפים מחושב כאחוז מתוך הנכסים.
ניתוח אופקי - שיטה זו בודקת את השינויים בסעיפים השונים, הן במאזן והן בדוח הרווח וההפסד, בתקופות דיווח שונות. השוואה זו מאפשרת לזהות שינויים בסעיפים שונים הנובעים, למשל, ממיונים פנימיים מוטעים, כמו העברת התחייבויות מזמן קצר לזמן ארוך.
ניתוח יחסים פיננסיים - שימוש ביחסים פיננסיים מוכרים יכול לסייע באיתור ייפוי דוחות כספיים. דוגמאות ליחסים פיננסיים מוכרים הן:
נכסים שוטפים
התחייבויות שוטפות יחס שוטף
נכסים שוטפים בניכוי המלאי
התחייבויות שוטפות יחס מהיר
365
עלות המכירות/מלאי ממוצע יחס ימי המלאי
365
מכירות/חייבים יחס ימי חייבים
השוואת היחסים הפיננסיים לאורך השנים יכולה לסייע באיתור חריגים וביצוע מניפולציות שונות בספרים.
המרכיב השלישי מתייחס לביצוע בדיקות בתוך הנהלת החשבונות לצורך איתור פקודות יומן חריגות כגון: העברת סכומים בין לקוחות או בין ספקים, רישום הוצאות למול בנק ולא דרך ספק, רישום פעולות למול כרטיסי מעבר או כרטיסי "פח זבל" לדוגמה הפרשי שער, עמלות וכד'.